החלטה בתיק בש"א 155555/08

1. בפני בקשת רשות להגן אשר הוגשה כנגד תביעה לסילוק יד .

המשיבה עותרת בתביעתה לסילוק המבקש מן הנכס שברח' קפלן 2 תל אביב, המכונה "בית יכין" ( להלן: "הנכס").

רקע

2. המשיבה (להלן:" מועצת הצמחים") הינה תאגיד סטטוטורי שהוקם לפי חוק מועצת הצמחים (ייצור ושיווק) התשל"ג- 1973 ( להלן:" החוק").

לפי הוראות החוק, אוחדו 4 מועצות הייצור הסטטוטוריות (מועצת הפירות, מועצת הירקות, מועצת ההדרים ומועצת צמחי הנוי) למועצה אחת בשם "המועצה לייצור צמחים ולשיווקם", היא המשיבה.

סעיף 73(ב) לחוק הקובע כי:

" מועצת הירקות, מועצת הפירות, המועצה לשיווק פרי הדר ומועצת צמחי הנוי יחדלו מלפעול ביום התחילה ונכסיהן לרבות כל סימני המסחר הרשומים על שמן, יהיו לקניין המועצה".

"יום התחילה" בהתאם לסעיף 73(א) לחוק הוא: 1.1.2004.

3. לאור האמור, טוענת המשיבה להיותה בעלת הזכויות הקנייניות בנכס, אשר הזכויות בו רשומות עדיין על שם "המועצה לייצור ולשיווק צמחי נוי" ( להלן: " מועצת הפרחים").

לטענת המשיבה, המבקש פלש לנכס ב- 20.4.04 או בסמוך לכך ומאז הוא עושה בו שימוש שלא כדין.

תמצית טענות המבקש (הנתבע)

4. המבקש טוען, כי הוא ארגון וולונטרי המייצג את רוב מגדלי הפרחים בארץ ופועל לטובתם ורווחתם.

לטענת המבקש, המשיבה אינה מוסמכת לדרוש את סילוקו מהנכס מאחר שהחוק עליו נסמכת המשיבה תוקן וכיום אינו רלוונטי. במהלך שנת 2007 תוקן החוק כך שענף הפרחים נמחק מתוכו והפך שוב למועצה עצמאית. לשיטתו של המבקש, מחיקה זו משפיעה גם על נכסי המשיבה. דהיינו, נכסים שעברו למשיבה עם איחוד המועצות בעבר, ייגרעו ממנה בעקבות שינוי החוק.

בנוסף, טוען המבקש להיותו בר רשות בנכס. לטענתו, תחילה ניתנה הרשות מאת מנכ"ל המשיבה דאז אשר פנה אל מזכיר המבקש והציע לו להעביר את משרדי המבקש אל הנכס נשוא התביעה.

כיום ניתנת הרשות על ידי משרד החקלאות וזאת עד שיתוקן החוק באופן סופי כך שיסדיר את ענייני נכסי מועצת הפרחים.

לטענת המבקש, הוסכם בינו לבין המשיבה כי הוא ישא בעלויות שיפוץ הנכס ובתמורה יישב במקום בשכירות ארוכת טווח ( סעיף 28 לסיכומי המבקש).

עוד טוען המבקש כי עומדת לו טענת קיזוז.

תמצית טענות המשיבה (התובעת)

5. למבקש מעולם לא ניתנה זכות לעשות שימוש בנכס. מנכ"ל המשיבה ו/או משרד החקלאות אינם גורמים מוסמכים לתת רשות לישיבה בנכס. החוק קובע במפורש כי הגופים היחידים הרשאים לקבל החלטות בנוגע לנכס הם המנהלה הזמנית המאוחדת ומליאת המועצה.

עוד טוענת המשיבה, כי אין מקום לטענת הקיזוז של המבקש שכן אין עסקינן בתביעה כספית אלא בתביעת סילוק יד.

המשיבה מבהירה כי המבקש ומועצת הפרחים אינם גוף אחד. המבקש הוא ארגון פרטי המייצג חלק ממגדלי הפרחים וישיבתו בנכס פוגעת באינטרסים של כלל מגדלי הפרחים ושל מועצת הפרחים עצמה.

המסגרת המשפטית

6. ההלכה היא שבבחינת בקשת הרשות להגן, מספיקה הגנה לכאורה להצדקת הבירור המשפטי, ואין צורך לפסוק בדבר טיב הזכויות והטענות לגופן. הנתבע אינו נדרש להוכיח את גרסתו אלא רק להראות הגנה אפשרית. ביהמ"ש אינו בוחן שאלות של מהימנות אלא עורך בחינה ראשונית של העניין. דלתות ביהמ"ש תיפתחנה, אם התצהיר על פניו, בשילוב עם החקירה הנגדית (ככל שהתקיימה), מגלה טענה, שאם תוכח במשפט תהווה הגנה מפני התביעה. ויודגש: אין צורך להגיע למסקנה שיש לנתבע סיכוי טוב בהגנתו, ודי במסקנה שאם תתקבל גרסת הנתבע כמהימנה, אזי יש לו סיכוי כלשהו להצלחה. כל זאת בכפוף לכך שהחומר המצוי בפני ביהמ"ש, לרבות במסמכים או בחקירה הנגדית, אינו מפריך את טענות הנתבע.

הבקשה תידחה כאשר אין ספק בכך שאין לנתבע כל הגנה, כאשר הגנתו מתבררת כהגנת בדים ולא התעוררה כל נקודה הגיונית שמעלה הגנה כנגד התביעה.  (ראה: ע.א. 102/83 ל.ג.ל. כרמיאל בע"מ נגד בנק לאומי בע"מ פד"י מ"א 1, 253, וכן ע.א. 105/89 קו אופ אבן יהודה נ' בנק הפועלים  פד"י מה (3) 585).

מן הדין אל הנדון